נוטריון לליטאית: דרכון ליטאי מתל אביב – אילו מסמכים מכינים, ואיך מתרגמים ומאשרים אותם?

בקצרה: ישראלים רבים שסביהם היו אזרחי ליטא לפני 1940 בודקים זכאות להשבת אזרחות ליטאית. חלק גדול מהעבודה הוא הכנת מסמכים ישראליים – תרגום נוטריוני ואפוסטיל.

בשנים האחרונות גובר העניין בדרכון ליטאי בקרב צאצאי יהודי ליטא. לפי מה שמפרסמת שגרירות ליטא בישראל, מי שהיה אזרח הרפובליקה הליטאית לפני 15 ביוני 1940, וצאצאיו – ילדים, נכדים ונינים – רשאים לבקש להשיב את האזרחות. הבסיס המשפטי הוא חוק האזרחות הליטאי, והזכאות בפועל נבדקת על ידי רשויות ההגירה בליטא, לא בישראל.

מה צריך להוכיח?

בקשה כזו נשענת על שני צירים. הראשון – הוכחה שהאב הקדמון היה אזרח ליטא לפני 1940, בדרך כלל ממסמכים בארכיונים בליטא. השני – שרשרת הקשר המשפחתי בין המבקש לאב הקדמון: תעודות לידה, נישואין ושינויי שם, לאורך שלושה דורות לעיתים. את המסמכים מהציר השני מנפיקים לרוב בישראל, ולכן כאן נכנסים תרגום, אימות ואפוסטיל.

המסמכים הישראליים הנפוצים

• תעודות לידה של המבקש ושל ההורים, ולעיתים של הסבים.
• תעודות נישואין – במיוחד כשהשם השתנה לאחר הנישואין.
• מסמכי שינוי שם – עברות שמות היה נפוץ, וצריך להראות שמדובר באותו אדם.
• העתק נאמן של דרכון וייפוי כוח לבא כוח שמגיש בשם המבקש.

איות שמות: הפרט הקטן שמעכב

שם משפחה של סבא מווילנה יכול להופיע ברוסית, בפולנית, ביידיש ובעברית – בכל פעם באיות אחר. לפני שמתרגמים, כדאי להחליט על איות אחיד בתיאום עם הגורם המגיש, ולהצמיד אליו את התרגומים. כשיש פערים, אפשר להוסיף הצהרה מאומתת שמסבירה שמדובר באותו אדם.

אפוסטיל: איפה מקבלים אותו?

ליטא חברה באמנת האג מ-1961, ולכן במקום אימות קונסולרי מצרפים למסמך הישראלי חותמת אפוסטיל. הכלל המעשי פשוט: על מסמך נוטריוני (תרגום, העתק נאמן, אימות חתימה) האפוסטיל ניתן בבית משפט השלום; על מסמך ציבורי מקורי – תעודת לידה, נישואין או גירושין, תעודת יושר, מסמך ממשרד ממשלתי – האפוסטיל ניתן במשרד החוץ. סדר הפעולות חשוב: קודם אפוסטיל על המקור, ורק אחר כך תרגום נוטריוני שכולל גם את חותמת האפוסטיל. ההנחיות העדכניות מופיעות באתר gov.il.

מה מביאים לפגישה?

• תעודה מזהה מקורית בתוקף לכל מי שחותם.
• המסמכים המקוריים (לא צילומים), עם אפוסטיל אם כבר הונפק.
• הנוסח או רשימת הדרישות שהתקבלו מהגוף בליטא, כולל איות שמות כפי שמופיע בדרכון.
• מספר העותקים הדרושים – עותק נוסף באותו מעמד פשוט יותר מאישור חדש בהמשך.

שכר טרחה

שכר נוטריון בישראל קבוע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט-1978, ומתעדכן מעת לעת; תרגום מחושב לפי היקף המסמך. כדאי לבקש הצעה מראש על סמך צילום המסמכים.

שפת התרגום

יש לברר מראש עם הגורם המגיש באיזו שפה נדרש התרגום – ליטאית או שפה אחרת שהרשות מקבלת – ולתרגם לפי ההנחיה. תרגום לשפה הלא נכונה הוא אחת הסיבות הנפוצות לעבודה כפולה.

סקירה מפורטת של תנאי הזכאות, עם הפניות למקורות הרשמיים של משרד החוץ הליטאי, מופיעה במדריך של נוטריון לליטאית באתר המשרד.

שאלות נפוצות

האם אפשר לשלוח מישהו אחר לחתום במקומי? לא. אימות חתימה מחייב התייצבות אישית של החותם בפני הנוטריון, עם תעודה מזהה מקורית. מי שנמצא בחו״ל יכול לחתום בפני נוטריון או קונסול במקום מגוריו, לפי דרישות הגוף בליטא.

האם צילום של מסמך מספיק? לתרגום נוטריוני ולהעתק נאמן למקור צריך להציג את המסמך המקורי. הנוטריון משווה בין המקור לתרגום או להעתק, ורק אז מאשר.

כמה זמן המסמך בתוקף? אישור נוטריוני עצמו אינו "פג", אבל גופים רבים בליטא מבקשים מסמכים שהונפקו לאחרונה – למשל תעודת יושר או אישור מצב אישי. כדאי לשאול מראש איזה גיל מסמך מתקבל, ולתזמן את ההנפקה בהתאם.

מה אם השם שלי מאוית אחרת במסמכים שונים? זה שכיח במיוחד בתיקי ליטא, בגלל מעבר בין רוסית, פולנית, יידיש ועברית. הצהרה מאומתת שמחברת בין הגרסאות, יחד עם מסמכי שינוי שם, עוזרת להראות שמדובר באותו אדם.

פרטי המשרד

משרד עו״ד ונוטריון רחל שחר פועל מאז 2004. כתובות: יצחק גרציאני 6, תל אביב, ושמירה אימבר 9, קריית אונו. טלפון: 03-635-9634. מומלץ לתאם פגישה מראש ולשלוח לפני כן צילום של המסמכים ושל ההנחיות שהתקבלו מהגוף בחו״ל.

המידע בכתבה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדרישות משתנות מגוף לגוף ומעת לעת – יש לבדוק מול הגוף הדורש ומול מקורות רשמיים.

קרדיט התמונה: משרד עו״ד ונוטריון רחל שחר