נפצעתי בתאונת עבודה, למי כדאי לי לפנות לעזרה?
התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה אך גם לא מוכרחה להיות מורכבת, אלא פשוט תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
המוסד לביטוח לאומי נותן פיצויים לאנשים שנפצעו בעבודה והושבתו כתוצאה מכך, ואינם יכולים לעבוד. חומרתה של הפציעה, בשילוב פרק הזמן בו ייאלץ העובד להיעדר מעבודתו – יגזרו למעשה את סוגו של ההליך שיש לנהל מול ביטוח לאומי על מנת לקבל את הפיצויים. סוגו של ההליך (לצד גורמים נוספים)- יגזור את מיהות הגוף שכדאי לפנות אליו לעזרה.
בהיעדרות של עד 91 יום מהעבודה, ההליך המתאים בביטוח לאומי הוא תביעה לקבלת דמי פגיעה. היעדרות ארוכה מכך כבר מצריכה הליך של קביעת נכות בביטוח לאומי, שהוא הליך מורכב וארוך יותר.
על מנת לפתוח בהליך של תביעה לדמי פגיעה, הוא ההליך בהיעדרות קצרות יחסית מהעבודה (כאמור, עד 91 יום)- יש צורך לאסוף למלא ולהחתים מספר גורמים על טפסים של ביטוח לאומי וטפסים אחרים. למשל, טופס 250 של ביטוח לאומי לעובדים שכירים, עליו חותמים גם מעסיקיהם כדי לאשר את טענת העובד כי התאונה היא תאונת עבודה. לעצמאים- הטופס המתאים הינו טופס 283.
במקרים הקלים יותר- פציעות קלות שמובילות להיעדרויות קצרות של ימים עד שבועות בודדים- עובד עם יכולת שליטה בירוקרטית טובה בהחלט יכול להסתדר בעצמו. כלומר, אין הכרח לפנות לאף גורם לעזרה. קיימים כיום מדריכים אינטרנטיים רבים המפרטים את כל שלבי ההליך, ואת הדרך הנכונה למילוי הטפסים. באופן טבעי, במקרים הקלים- הסיכון קטן יותר, שכן כמות הפיצויים שמגיעה לעובד נמוכה יותר. עם זאת, יודגש כי גם במקרים אלה- מי שאיננו מרגיש בנוח ולא מסתדר עם 'טופסיאדה'- בהחלט כדאי שיתייעץ עם אחת החברות למיצוי זכויות רפואיות (למשל: זכות ויוזמה, לבנת פורן וכו'), או אפילו עם עורך דין מומחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי.
'לפעמים חתלתול גדל ונהיה לחתול, ולימים אף לנמר'. הנמשל כאן הוא שטבען של פציעות ושל בני אדם הוא דינמי, ובהחלט ייתכן שפציעה שנראתה תחילה כקלה, וכביכול תצריך היעדרות של רק מספר ימי עבודה, התברר בהמשך כי אינה חולפת, ומצריכה לפתע היעדרות ממושכת של שבועות ואף חודשים.
בהיעדרויות שנראות כמתאימות להליך של תביעה לדמי פגיעה (עד 91 יום) שנמצאות על הצד המעט חמור יותר של הספקטרום, מומלץ בהחלט להיוועץ עם אחת החברות למיצוי זכויות רפואיות או עם עורך דין מומחה לדיני נזיקין של פגיעות גוף ולדיני ביטוח לאומי.
האם יש עדיפות לחברת מיצוי זכויות רפואיות או לעורך דין מומחה? זוהי במידה רבה שאלה של העדפה אישית, כאשר לכל גורם יש יתרונות וחסרונות.
מקרים חמורים יחסית של תביעות לדמי פגיעה יכולים להתפתח להליכים מורכבים יותר, כגון הליך לקביעת נכות בביטוח לאומי. הליך זה כולל הופעה בפני וועדה רפואית של ביטוח לאומי, וועדה שבה הייצוג היחידי האפשרי הוא של עורך דין, ולא של אף נציג אחר, בכלל זה לא של חברות למיצוי זכויות רפואיות. כמו כן, במקרים של סכסוך מול המעסיק יתלוו הליכים נוספים חיצוניים לביטוח לאומי, כגון תביעה בבית הדין לעבודה, שגם שם ניתן לקבל ייצוג רק על ידי עורך דין.
יחד עם זאת, ישנן גם גורמים הסבורים כי הגעה לוועדה רפואית בביטוח לאומי ללא ייצוג אינה בהכרח דבר רע, וכי בצורה זו הופעתו של הנפגע אל מול הרופאים ללא צד שלישי עוברת כאותנטית ובלתי אמצעית. לא ניתן לאתר נתונים רשמיים של אחוזי הצלחה בוועדות רפואיות כתלות בייצוג על ידי עורך דין, ולכן נראה כי כאמור לעיל, זה עניין של העדפה אישית.
את טופס 250 ניתן להוריד מאתר הביטוח הלאומי או למלא באופן מקוון.
